Search
  • מארקוס פאפאגיורגיו

על תמנונים ואנשים

סליל די.אן.איי חוצני, שאין לו קשר לשום חיה אחרת ביבשה או באוקיאנוס.

פתירת מבוכים וחידות עם אינטילגנציה דיפוזית אה-לה שמונה מוחות עבור שמונה זרועות, שלושה לבבות והיעדר מוחלט של העברת מידע וזיכרון מדור לדור.

היום נדבר על אותה חיה מסתורית, מיוחדת ויחודית שסחפה את דמיונם של אומות רבות, והקשר שלה להיסטוריה ולקולינריה היוונית.


התמנון הוא חיה ביישנית. התקשורת וביטוי המחשבה והרגש, או המקבילות התמנוניות שלה, מתבצעות באמצעות כוריאוגרפיה מורכבת, לא תמיד רצונית במאה אחוז. דמיינו לכם שכל רעיון ותחושה רשומים לכם על המצח במסיבה, בעבודה וברחוב. התמנונים חיים בעיקר לבד רוב חייהם, ואפילו כשהם נפגשים על מנת לפרות ולרבות, פעמים רבות ההפריה מתבצעת באמצעות החזקת קצוות הזרועות במגע מינימלי מרחוק – הזכר מגיש לנקבה את זרעו בקצה הזרוע משל היה זה שי פיוס קטן לאחר מריבה.

בניגוד לשאר העולם בו לתמנון חולקים כבוד כאחד מבעלי החיים האינטילגנטיים ביותר בטבע, ביוון מייחסים לו בעיקר טפשות – מאוד מקובל פה בקרב הדור המבוגר יותר לקרוא אחד לשני בהלצה ו/או במזיד 'מטומטם כמו תמנון'. כשתמנון נתפס בחכתו של דייג אך מצליח להימלט, בדרך כלל אין לאותו דייג סיבה מיוחדת לחשוש – התמנון בדרך כלל חוזר ונתפס על הקרס כמה רגעים אחרי, ובמקורו (החלק הקשה היחיד בגוף התמנון) דג חצי אכול מאותה תפיסה קודמת. החמדנות (לפי הסטנדרטים האנושיים שלנו), אם כן, היא מפלתו הגדולה.


אמונה תפלה נפוצה באיים – רבות הן הארכי-בשלניות הקשישות המלומדות שלא יעזו להכניס הביתה תמנון ולו לפחות שלוש שורות כריות הצמדה ויהי מא, פן תיפול עליהן עין הרע.

קדרי יוון העתיקה הותירו לנו כלי חרס רבים עם ציורים המתארים את התמנונים התמימים כמפלצות ים עזות ואויבי החיים – סמל לראשה של מדוזה ההופכת בשר אדם לאבן בכוח המבט, הגורגונות מטילות האימה ויש המקשרים גם לאויבו הנצחי של אל השמש, אפולו – הפיית'ון מדלפי.

ביוון של ימינו התמנון נוכח בחיי בני עמי בכל מקום – בטיול רגלי לאורך החוף באגינה מכורתי ניתן לראות תמנונים מתייבשים בשמש על חבלי כביסה בכניסה לטברנות, דייגים מרככים תמנונים שנתפסו זה עתה על ידי הטחה בסלע (מקובל להגיע לפחות למאה הטחות לתמנון), צוללני חורף עטופים בשחור מבריק ושיערם מלא אצות שחוזרים בצעדים גמלוניים מן הים ובהרפון או קלשון פוסידון בידיהם לכוד תמנון, תמנונים ענקיים מועמדים להגרלה ב'לוטו הדגים' של נקטריה המתרוצצת בית בתי הקפה עם ארגז קלקר מלא בהם ומחלקת כרטיסים לקהל בבתי הקפה ובסירים מבעד לתריסים הכחולים והאדומים של העיירה.


התמנון, שנחשב בימינו כאחד מחומרי הגלם היקרים והמיוחדים יותר במטבח היווני שימש כשנים על גבי שנים כ'פור פואה', דהיינו, מזון לעניים. אכילתו בימי הכיבוש הגרמני וברעב הגדול של שנות החמישים הזינה משפחות שלמות שנאלצו לשרוד בזמנו ממנת מרק שעועית אחת ליום ופת לחם יבשה. מדובר במזון משביע, טעים ופשוט שהציל חיים, כלכל דייגים בשעת מחסור ומהווה עד היום נכס צאן ברזל של הקולינריה הים תיכונית בכלל והיוונית בפרט.

אני מצרף מתכון לאחת ממנות הדגל של איי יוון, מאכל פופולארי שקשה לומר לו לא – כטאפודי סטיפאד'ו (Χταπόδι στιφάδο). מרגע שהתבלינים פוגשים את היין, הציר הג'לטיני שמגיר התמנון ההולך ומאדים ובצלצלי השאלוט כל הבית מתמלא ריח עז ועמוק של קינמון, בריזת ים ומתקתקות של הבצל ההולך ומתקרמל.

להונגרים יש גולאש, לצרפתים ביף בורגיניון, לאירים אייריש סטיו, ולנו היוונים, כמנת חורף, תמנון סטיפאד'ו.


הבא ניגש לעבודה –


מצרכים:

1 תמנון בינוני / גדול (בערך קילו), שטוף וחתוך לקוביות גדולות (3-5 ס''מ)

750 גר' בצלצלי שאלוט מקולפים שלמים

400 גר' עגבניות בשלות, מרוסקות בשלמותן בבלנדר

4 שיני שום שלמות

4 עלי דפנה

45 מ''ל חומץ בן יין

300 מ''ל יין אדום יבש

100 מ''ל שמן זית

1 כפית פלפל אנגלי שלם

½ כפית אגוז מוסקט מגורד

מעט פלפל טחון טרי


דרך הכנה:


1. בסיר עמוק מניחים את התמנון ומוסיפים כוס מים, מביאים להרתחה למשך 5 דקות, עד שהתמנון יתחיל להגיר מהציר הטבעי שלו (הצבע אמור להיות אדום ארגמן). ממשיכים לבשל על אש נמוכה-בינונית במשך כ-30 דקות נוספות, עד שהתמנון יתרכך מעט (בשלב זה, כמות הנוזלים בסיר אמורה כמעט כפולה בגודלה, הודות לציר הטבעי המופרש מהתמנון, והתמנון עצמו אמור להאדים)

2. במקביל, במחבת עמוקה מחממים/ות את שמן הזית ומטגנים/ות בו את הבצלצלים בערך 12 דקות, עד השחמה והתרככות.

3. מוסיפים למחבת את השום, החומץ והיין, מערבבים קלות וממשיכים לבשל את התערובת במשך 3 דקות עד להתאדות האלכהול. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מערבבים בעדינות (כדי לא לפרק בטעות את הבצלצלים) וממשיכים לבשל במשך 5 דקות נוספות עד לאיחוד הטעמים והארומות של כל המרכיבים.

4. מרוקנים את תוכן המחבת אל תוך הסיר בו מתבשל התמנון, מוסיפים את עלי הדפנה, הפלפל האנגלי, אגוז המוסקט והפלפל השחור ומבשלים על אש נמוכה כחצי שעה או עד שהרוטב נעשה סמיך ומכסה רק במעט את התמנון.

5. בתיאבון! מומלץ להגיש לצד חומוס דליל, ממרח אפונה צהובה, אורז פילאף או מעל קוסקוס.


כמה נקודות חשובות:

· כשמבשלים תמנון, אין מוסיפין מלח מאחר והתמנון מפריש די והותר מלח לבדו.

· הגרסה האהובה עלי לכטאפוד'י סטיפאד'ו (תמנון סטיפאד'ו) כוללת תוספת של שני מקלות קינמון ושלושה מסמרי ציפורן, אותם ניתן לנעוץ בבצלצלים.

· יש המוסיפין מעט חומץ בלסמי מרוכז או אפילו דבש במידה והעגבניות אינן מתוקות או מלאות טעם דיין.


תהנו!


3 views
  • Facebook Social Icon

עמוד הפייסבוק