Search
  • מארקוס פאפאגיורגיו

קרנבל, זללנות בגיבוי האורתודוכסיה ו'צום' - פברואר ומרץ בהלאס

רוח עזה מנערת את הלימונים על העץ מחוץ לחלוני, מרקידה את הפול הירוק ומאיימת לשלוח את הכביסה לכל הרוחות וקצוות הגן... זוהי רוח טראמודנה, כמאמר דייגי הים התיכון. רוח דרומית מבורכת ונושאת פרי ים בחודשי הקיץ, רוח זדונית נושאת כפור בחודשי החורף. פברואר קרב לקיצו, ובפינה הזו של הפלנטה כולנו נעים בין התרגשות לקראת החג הקרב ובא לבין התגודדות והתכרבלות מול האח עם כוסית או שתיים של אומץ נוזלי אל מול הקור העז הזה. איזה חג? ובכן, חגיגה ובחובה תענית.

המועד הפותח את התקופה הזו הוא ה'ציקנופמפטי' (Tsiknopempti), 'חמישי רווי העשן'. יום חג לכל הקרניבורים באשר הם – שוחות נחפרות תחת כל עץ רענן, רועי הצאן נפרדים מהכבשים היפים ביותר, זקני הכפר מעמיסים שרפרפונים על קטנועים ונוסעים אל השוחות, הקצב מחייך כל הדרך אל הבנק, הנגנים מחממים את האצבעות והרעבים מלקקים את השפתיים. בכל יוון אנו מתאספים סביב שיפודי ענק ממתכת אותם מתפעל השרירן התורן, מול קהל הזקנים על השרפרפונים שכמו בכל חברת מנגל המכבדת את עצמה, מחלקים אלף ואחת עצות מנומך מושבם לגבי אלגוריתם הנפנוף המושלם לעסיסיות הבשר ואורך חיי הפחם.

ולמה לנו ציקנופמפטי כזה? כי שם באופק, לא רחוק, קצת אחריו מגיעים ימי האפוקרייס (Apokries), הידועים אצל שכנינו הקתולים בשם 'קרנבל'. קרנבל, כשמו כן הוא (קרנה = בשר, ואלה = להפסיק), מסמן את תחילתה של התענית לקראת הפסחא, תענית שבה במדינה בה המילה 'טבעוני' היא או אניגמה או מילת גנאי יושבי הארץ המאמינים נמנעים ממוצרים מן החי באשר הם. ליהודים האפוקרייס שלנו יזכיר בעיקר את פורים – תהלוכות א-לה עדלאידע בחוצות הכרך, תחפושות ססגוניות ומטר של ממתקים פושים בכל...

באגינה, למשל, מתאספים תושבי הכפרים מכל קצוות האי מוקדם בבוקר כדי לתפוס מקום בבתי הקפה הצופים אל הרחוב הראשי של הנמל טרם יתמלאו עד אפס מקום, כדי לצפות בתהלוכה של תלמידי בית ספר על קביים גדולים, שלגיות ואלזות, פיראטים ובוקרים, ערפדים וקוסמונאוטים. תאסוס בכינור, כריסטוס בתוף, אנסטיס בחצוצרה והמה הרחוב, כמאמר המשורר. באתונה, מרחק שעה וקצת מאיתנו מציעים מועדוני הלילה הגדולים והקטנים מסיבות שרובן עשויות להתחיל בחצות ולהסתיים כשאחרון החוגגים מזדנב מבולבל אל אורו של יום. הטברנות של פיראוס מתמלאות במלחים שמדיהם מגוהצים היטב, ילדים המחופשים למלחים ושיערם מסורק על ידי סבתא רק כדי להיפרע שוב עם הסעת הדעת הכי קלה ומשחק עם חבריהם, ניחוחות נישאים מן המטבח וסבתא אחרת עם סינר משובץ כתמי רוטב עגבניות או קרמל יוצאת ובידה האחת מגש שמשקלו קצת יותר מחצי ממשקלה, בידה השניה בקבוק אוזו צונן.

כל אחד מנסה לחטוף כמה שאפשר מהאווירה הקלילה, מהחגיגיות וההתכנסות ההמונית, למצוא בקהל חברים וקרובים לשבת איתם לכוסית, שתיים, שלוש או ארבע טרם בוא 'קת'רה דפטרה' (Kathara deftera), שניתן לתרגם אותו כ'שני הנקי' – שאחריו בני עמי הבשרופילים נאלצים להנות מכרובית במקום סובלאקי, שקדים במקום פטה, וללכת לכנסיה באווירת יראה וקדושה נוראה - הרי ישו נצלב ויוקם לתחיה רק בפסחא!

אלה הם הימים העוברים עלינו – חום של התכנסות האדם מול הקור העז, זלילה וחינגה עד-שלא-נדע לפני היגון הדתי חמור הסבר, חן והמוניות. ואנחנו, הסמוקים והמכורבלים, נעים בין ניגודים כמו מונעים מאיזו טרמודאנה נעלמת לאט לאט אל האביב המיוחל...


3 views
  • Facebook Social Icon

עמוד הפייסבוק